<h1>הגהות שערי דורא סימן ח'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
אשה ששומרת ז' נקיים א)צריכה לבדוק עצמ' בכל יום שני פעמים שחרית כשעומד' ממטתה וערבית בשעה שהולכת לבית הכנסת קודם שהיה לילה ותכניס בגד פשתן לבן ונקי באותו מקום ברחם שלה בעומק ולהוציאו ולראות אם יש בו דם או שום אדמומית וכן תעשה כל השבעה ימים נקיים והבגד פשתן צריך להיות נקי ולבן אם מצאה שום כתם כגריס בבגדה או בחלוק שלה או בסדין שלה אפי' ביום ז' שלה סותרת כל מה שספרה וצריכה להתחיל ולמנות ז' נקיים אחרים ממחרת אך אם שכחה ולא בדקה עצמה שחרית וערבית כל שבעה ימים הנקיים ב)רק בדקה עצמה ביום שפוסקת בו לערב ולמחרת שהוא יום ראשון של ספירה בדקה עצמה שחרית וערבית מותרת וטובלת בלילה כך נשאר המסקנא בשמעתא במסכת נידה [ס"ט ע"א] ומיהו גם ביום שביעי צריכה לבדוק את עצמה שאם לא תבדוק לא תועיל לה ספירותיה אך יש לה לכתחילה לעשות כמו שכתבתי למעלה שתבדוק עצמה בכל הז' נקיים שחרית וערביתג). [שערי דורא הלכ' נדה סימן ח']. א)0הנשים בזמן הזה צריכים להפסיק בטהרה ולבדוק כל שבעה בדיקה יפה, ותכניס בגד לבן או צמר גפן לבן לחורין ולסדקים עד מקום שהשמש דש, ואם לא בדקה אלא בתחילה או בסוף או באמצע הרי זו טהורה, אשיר"י. ואותן נשים הבודקות באצבעות שלהן בלא בגד ובלא מוכין לא דיין שהן טועות אלא שהן נידות לכל דבריהן כי בדיקתן אינה בדיקה והרי הן בחזקת טומאה ע"כ כתב ההג"ה. ב)0רק בדקה עצמה ביום שפוסקת בו לערב. כתב הרשב"א שבדיקה זו תהא סמוך לבין השמשות במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות וכתב בת"ה דאם התפללו הקהל ערבית חשבינן ליה כאלו הוא מיום המחרת. ג)0כל ז' נקיים שבזמן הזה אעפ"י שהן ספק אם טבלה בהן כאילו לא טבלה, ואם טבלה בשביעי אף על פי שאסורה לעשות כן לכתחילה שמא יבא לבעול בשביעי אחר הטבילה כדר' שמעון הואיל וטבלה בזמן אפילו היתה זבה ודאית עלתה לה טבילה, וכן כתב ראבי"ה דאמר דממה נפשך עלתה לה טבילה שאם זבה היא הרי טבלה כדין ואם נדה היא הרי הוא לה ח' (או) יום [או] יותר שלא היתה צריכה לספור אלא ז' בין טמאים ובין טהורים והיא ספרה שבעה טהורים מלבד הטמאים הלכך ממ"נ עלתה לה טבילה. וכן פסק הר"ר משה בהלכות נידה שלו, ובשאלתות פסקו דלא סלקא לה טבילה. ומהר"ם ז"ל הורה לחומרא והצריכה טבילה אחרת בלילה הג"ה במיימוני פרק י"א. נוהגות הנשים שמתחילות לחוף מבעוד יום ועוסקות בחפיפה עד שתחשך ואז טובלות, ועוד מחמירין על עצמן שאעפ"י שחפפו נושאות עמהם מסרק ומסרקות עצמן בבית הטבילה אשיר"י. עברה וטבלה ביום ח' אפי' בלא שום אונס עלתה לה טבילה הג"ה. נידה יכולה לטבול בבגדיה לפי שהמים נכנסים תחת הבגדים אשיר"י כל היד המרבה לבדוק בנשים כו', בעסוקות בטהרות אבל לבעלה אין צריכה לבדוק אשיר"י. ולא תבדוק בבגד שחור ולא בבגד אדום ולא בבגד פשתן חדש, אלא בבגד פשתן ישן שהוא נקי ורך או בצמר גפן או בכל דבר שהוא נקי ורך, ותכניסהו לחורין ולסדקין עד מקום שהשמש דש, ואם לא עשתה כן אינו אלא קינוח בעלמא ולא יצאת ידי בדיקה.
<h2>דף סח:</h2>
אשה ששומרת ז' נקיים א)צריכה לבדוק עצמ' בכל יום שני פעמים שחרית כשעומד' ממטתה וערבית בשעה שהולכת לבית הכנסת קודם שהיה לילה ותכניס בגד פשתן לבן ונקי באותו מקום ברחם שלה בעומק ולהוציאו ולראות אם יש בו דם או שום אדמומית וכן תעשה כל השבעה ימים נקיים והבגד פשתן צריך להיות נקי ולבן אם מצאה שום כתם כגריס בבגדה או בחלוק שלה או בסדין שלה אפי' ביום ז' שלה סותרת כל מה שספרה וצריכה להתחיל ולמנות ז' נקיים אחרים ממחרת אך אם שכחה ולא בדקה עצמה שחרית וערבית כל שבעה ימים הנקיים ב)רק בדקה עצמה ביום שפוסקת בו לערב ולמחרת שהוא יום ראשון של ספירה בדקה עצמה שחרית וערבית מותרת וטובלת בלילה כך נשאר המסקנא בשמעתא במסכת נידה [ס"ט ע"א] ומיהו גם ביום שביעי צריכה לבדוק את עצמה שאם לא תבדוק לא תועיל לה ספירותיה אך יש לה לכתחילה לעשות כמו שכתבתי למעלה שתבדוק עצמה בכל הז' נקיים שחרית וערביתג). [שערי דורא הלכ' נדה סימן ח']. א)0הנשים בזמן הזה צריכים להפסיק בטהרה ולבדוק כל שבעה בדיקה יפה, ותכניס בגד לבן או צמר גפן לבן לחורין ולסדקים עד מקום שהשמש דש, ואם לא בדקה אלא בתחילה או בסוף או באמצע הרי זו טהורה, אשיר"י. ואותן נשים הבודקות באצבעות שלהן בלא בגד ובלא מוכין לא דיין שהן טועות אלא שהן נידות לכל דבריהן כי בדיקתן אינה בדיקה והרי הן בחזקת טומאה ע"כ כתב ההג"ה. ב)0רק בדקה עצמה ביום שפוסקת בו לערב. כתב הרשב"א שבדיקה זו תהא סמוך לבין השמשות במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות וכתב בת"ה דאם התפללו הקהל ערבית חשבינן ליה כאלו הוא מיום המחרת. ג)0כל ז' נקיים שבזמן הזה אעפ"י שהן ספק אם טבלה בהן כאילו לא טבלה, ואם טבלה בשביעי אף על פי שאסורה לעשות כן לכתחילה שמא יבא לבעול בשביעי אחר הטבילה כדר' שמעון הואיל וטבלה בזמן אפילו היתה זבה ודאית עלתה לה טבילה, וכן כתב ראבי"ה דאמר דממה נפשך עלתה לה טבילה שאם זבה היא הרי טבלה כדין ואם נדה היא הרי הוא לה ח' (או) יום [או] יותר שלא היתה צריכה לספור אלא ז' בין טמאים ובין טהורים והיא ספרה שבעה טהורים מלבד הטמאים הלכך ממ"נ עלתה לה טבילה. וכן פסק הר"ר משה בהלכות נידה שלו, ובשאלתות פסקו דלא סלקא לה טבילה. ומהר"ם ז"ל הורה לחומרא והצריכה טבילה אחרת בלילה הג"ה במיימוני פרק י"א. נוהגות הנשים שמתחילות לחוף מבעוד יום ועוסקות בחפיפה עד שתחשך ואז טובלות, ועוד מחמירין על עצמן שאעפ"י שחפפו נושאות עמהם מסרק ומסרקות עצמן בבית הטבילה אשיר"י. עברה וטבלה ביום ח' אפי' בלא שום אונס עלתה לה טבילה הג"ה. נידה יכולה לטבול בבגדיה לפי שהמים נכנסים תחת הבגדים אשיר"י כל היד המרבה לבדוק בנשים כו', בעסוקות בטהרות אבל לבעלה אין צריכה לבדוק אשיר"י. ולא תבדוק בבגד שחור ולא בבגד אדום ולא בבגד פשתן חדש, אלא בבגד פשתן ישן שהוא נקי ורך או בצמר גפן או בכל דבר שהוא נקי ורך, ותכניסהו לחורין ולסדקין עד מקום שהשמש דש, ואם לא עשתה כן אינו אלא קינוח בעלמא ולא יצאת ידי בדיקה.
